רש"י על נדרים מ״ה

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים מ״ד ע״ב:ה׳ רש"י על נדרים מ״ו ע״א:א׳ »

1 נדרים פתח ↗

אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַנְפֵּי תְרֵין, וְהָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַפֵּי תְלָתָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: כׇּל הַמַּפְקִיר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה — הָוֵי הֶפְקֵר, בִּפְנֵי שְׁנַיִם — לָא הָוֵי הֶפְקֵר.

2 חידושי הלכות פתח ↗

רש"י בד"ה ומה טעם כו' מאן מעיד כצ"ל:

3 נדרים פתח ↗

הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה — אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

1 ואיבעית אימא - כי פליג ר' יוסי עלייהו דרבנן דאמרי לא הוי הפקר:

2 כגון דילא אפקריה אלא באפי תרי - ואדהכי הכי קתני ר' יוסי במתניתין דאסור דלא הוי הפקר כל זמן דלא אתא ליד זוכה אבל היכא דאפקריה באפי בי תלתא הוי הפקר ואע"ג דלא אתא ליד זוכה וכי קתני דפטור מן המעשר דאפקריה באפי בי תלתא:

3 ור' יהושע בן לוי אמר דבר תורה אפי' בחד הוי הפקר - דאע"ג דלא הגיע לרשות זוכה הוי הפקר לאלתר:

4 ומה טעם אמרו כו' ושנים מעידין - דאי ליכא אלא תרי כי זכי חד מאן מעיד עליה דהלה הפקירו ולעולם לאלתר הוי הפקר והיינו כרבנן דרבי יהושע בן לוי סבירא ליה כרבנן:

5 מתני' השותפין שנדרו הנאה זה מזה - מפרש בגמ' אי בנדרו אי בהדירו מיירי:

6 אסורים ליכנס לחצר - בחצר של שניהן דכל חד אסור בדריסת הרגל של חבירו וקא סבר אין ברירה דאימור האי לחלק חבירו עייל והאי לחלק חבירו עייל:

7 ר"א בן יעקב אומר זה נכנס כו' - דקסבר יש ברירה:

« רש"י על נדרים מ״ד ע״ב:ה׳ רש"י על נדרים מ״ו ע״א:א׳ »